יצחקבייב חננאל נ' מנורה חב` לביטוח בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה של המבקש (התובע בתביעה העיקרית) להורות על מחיקת סעיפים 10-11 מכתב ההגנה של המשיבה (היא הנתבעת) הואיל ולטענתו מדובר בטענות הגנה נוספות אשר אין להן כל זכר במכתבי הדחיה שקיבל מאת המשיבה וזאת בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח.

2.המדובר בתביעה לתשלום דמי ביטוח על פי הפוליסה, המבקש היה מבוטח אצל המשיבה בפוליסת ביטוח חיים. לטענתו, לאחר שנפגע בעבודתו ונקבעה לו נכות צמיתה, פנה בדרישה למשיבה לשם קבלת תגמולי ביטוח על פי הוראות הפוליסה ולטענתו סורב בזו הלשון:

"הרינו לאשר פנייתך מיום 14/6/2009, ולהלן תשובתנו:

מבדיקה שערכנו עולה כי בפוליסה 12508693 מסולקת מחודש 03.08 הואיל ומרשך לא שילם את פרמיות הביטוח, לנוחיותך מצ"ב מכתב ההתראה לפני סילוק. לאור האמור אנו נאלצים לדחות את תביעת מרשך על הסף. מבקשים אנו להדגיש בפניך כי טרם נבדקה תביעתך במלואה, אין בפנינו את מלוא העובדות והמידע הנדרש ולא הוסקו המסקנות הנדרשות"

3.לטענתו, בכתב ההגנה העלתה המשיבה טענות נוספות אשר אין להן כל זכר במכתב הדחיה וזאת בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח מיום 9/12/98 לפיהן על חברת הביטוח מוטלת החובה להעלות מלוא טענותיה כלפי המבוטח בהזדמנות הראשונה ומשלא עשתה כן, דין טענותיה אלו להימחק מכתב ההגנה.

4.משכך, טען המבקש שהטענות בדבר העדר קשר סיבתי ו/או כוונות מרמה ו/או מסירת עובדות כוזבות לא נזכרו במכתב הדחיה הראשוני ומשכך, מנועה המשיבה לטעון אותן כעת ודינן מחיקה.

5.מנגד טענה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות שכן לטענתה, הבקשה הוגשה בניגוד להוראות הדין ומבלי שהמבקש פנה אליה תחילה, כאמור בהוראות תקנה 91 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, תוך 15 יום ומשהוגשה הבקשה בחלוף שלושה חודשים מיום שהוגש כתב הגנה לתיק, החמיץ המבקש המועד לעשות כן ויש למחוק הבקשה.

לגופה של טענה, טענה המשיבה כי טענת היעדר כיסוי היתה טענת סף בטרם בררה כלל באם יש כיסוי ביטוחי למבקש אם לאו וככל שגלתה שאין למבקש כיסוי ביטוחי, אין עליה חובה להמשיך ולבדוק בבירור מעמיק באם בנסיבות הענין קיים כיסוי ביטוחי אם לאו, שכן אין מקום לחייבה להקצות משאבים לבירור התביעה כאשר ברור לעין, שאין כיסוי ביטוחי.

המשיבה אף טענה, שאין די במחדל של מבטח בכדי להרחיב את פוליסת הביטוח למקרי ביטוח שאינם נכללים ואף טענה ששלילת טענת כוונת מרמה ו/או מסירת עובדות כוזבות, כמוה כפגיעה בכללי הצדק ומשכך, עתרה היא לדחיית הבקשה.

דיון:

6.הנחיות המפקחת על הביטוח מיום 9/12/1998 אשר פורטו בסעיפים 3-4 להנחיות קובעות כדלקמן:

"3. מבוטח זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו...

4. כאשר נדחית תביעתו של התובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחיה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".

משכך, כשדוחה חברת הביטוח את תביעתו של התובע עליה לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה ואם לא עשתה כן, לא תוכל לעשות כן בשלב מאוחר יותר.

7.עמדה זו של המפקחת על הביטוח אומצה בפסיקה ועל הרציונאל שעומד מאחורי הנחיות המפקחת עמד כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אסולין (להלן: פסק דין אסולין):

"הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השיוויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה לבית משפט".

ובהמשך קבע כבוד השופט כדלקמן:

"ההנחיות צודקות; אין הן מונעות מחברות הביטוח לטעון כל טענה ובלבד שיפרטוה כדבעי במועד בפני המבוטח. באיזון שבין המשאלה ל"שמירת זכויות" לטענות נוספות מצד חברת הביטוח לבין הפרשי הכוחות בין הצדדים שביסוד המדיניות כאמור, ידה של ההנחיה על העליונה. שנית, ייתכנו נסיבות- אם גם חריגות- שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של מבוטח ואין מקום לקבוע רשימה סגורה...מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום"